עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

יליד תשמ"ז, תושב קדימה צורן. נשוי לאפרת, עורכת לשון ושותפה לעסק - "האותיות הקטנות". אב לשלוש בנות. לומד תורה, כותב ועורך תוכן.
אפשר למצוא אותי בעיתון "בשבע", בעיתון הילדים "אותיות", במגזין "מקום בעולם", בקרדיטים של כמה ספרים חדשים אחרי הטייטל "עריכה" או "כתיבה", בבית המדרש לאגדה של ישיבת ההסדר בכפר בתיה, במרכזי בחינות של האוניברסיטה הפתוחה, ברשימת הבוגרים של ישיבת ירוחם, בקו 641, במניין של 21:45 ובגן השעשועים שליד המעון.
נושאים
חסידות  (9)
פורים  (7)
תורה  (7)
אלוקים ואדם  (5)
יום העצמאות  (5)
ילדים  (5)
צוק איתן  (5)
אגדה  (4)
הורים  (4)
עם ישראל  (4)
אחדות  (3)
אלול  (3)
ישיבות  (3)
ראש השנה  (3)
אברהם אבינו  (2)
אינטרנט  (2)
אמונה  (2)
גאולה  (2)
דתיים וחילונים  (2)
הרב קוק  (2)
ילדות  (2)
ירושלים  (2)
מבוגרים  (2)
נוער  (2)
עיון  (2)
ציונות דתית  (2)
קודש וחול  (2)
שבועות  (2)
שלום  (2)
שלום שרקי  (2)
שמיטה  (2)
תפילה  (2)
תשובה  (2)
אהבה  (1)
אהבה ויראה  (1)
אהוד מנור  (1)
אלתרמן  (1)
אמנות  (1)
אמת  (1)
אסתטיקה  (1)
בגרויות  (1)
בני עקיבא  (1)
בריאה  (1)
גוש דן  (1)
געגוע  (1)
דתיים  (1)
הבית היהודי  (1)
הורות  (1)
הרב מרדכי אליהו  (1)
הרב שגר  (1)
התבגרות  (1)
זמר עברי  (1)
חג הסיגד  (1)
חגים  (1)
חורף  (1)
חטיפת הנערים  (1)
חילונים  (1)
חנוכה  (1)
טו בשבט  (1)
יום הזיכרון  (1)
יום כיפור  (1)
יום ראשון  (1)
ישראל ואומות העולם  (1)
לג בעומר  (1)
לימודים  (1)
לשון  (1)
מדריך הטרמפיסט  (1)
מוסר  (1)
מחשבה  (1)
מלחמה  (1)
נוסטלגיה  (1)
ניסן  (1)
עבודת השם  (1)
עברית  (1)
עוזי חיטמן  (1)
פיוט  (1)
פסח  (1)
ציונות  (1)
צעירים  (1)
קטעי דרכים  (1)
ראשונים  (1)
רמבם  (1)
תורת הנסתר  (1)
תכלית הבריאה  (1)
תנועות נוער  (1)
קצת קשור
מהצד
דיברתי עם נגה על פו הדב שמחכה לראש השנה, בשביל הדבש. נגה אמרה שהוא בטח יעשה סעודה עם החברים שלו.
ואז התחלתי לדמיין את פו, חזרזיר, טיגר וארנב יושבים סביב סעודת ראש השנה, שרים ושמחים, ורק איה יושב בצד ורוטן: "אני לא מבין אתכם, זה יום הדין, איפה היראת-שמים שלכם."

רב קהילה זה מוצר בסיסי. מתוך ראיון עם הרב קצין

03/12/2014 23:02
חיים אקשטיין

ציטוטים נבחרים מתוך ראיון ל"בשבע" עם הרב אביחי קצין. על תורה לסטודנטים ואנשים עובדים, רבנות קהילה, לימוד תורה לנשים, החיים הדתיים בגוש דן והאם הישיבות אכן אינן מכינות לחיים (ספויילר: הן לא).


תורה ל"בעלי בתים"

"ה"אני מאמין" שלי הוא שבית המדרש צריך לפתוח את דלתותיו החוצה. המשותף לתחומי הפעילות שלי הוא הדיבור לא רק לתוך בית המדרש הקונבנציונלי פנימה, אלא גם לאלה שחיים את החיים, באקדמיה, בעבודה. לראות איך יוצרים בית מדרש לאלה שהם לאו דווקא בבית המדרש. זה אומר גם לעשות פעילויות שונות, לחשוב באופן יצירתי, איך אתה מושך את האנשים, את הנוער. למשל, לפני ראש השנה עשינו אירוע "תשליך" לנוער על חוף ימה של הרצליה. אני חושב שזה תפקידם של רבנים היום: אנחנו מתרכזים בתוך הישיבות, אבל לחיים יש סחף, ויש להם את הדינמיקה שלהם, וצריך לתת לזה מענה."

"אני יכול להגיד לפחות על עצמי שכשלמדתי בישיבה – לא הכינו אותי לחיים. אולי זה מפני שהישיבה שבה למדתי ציפתה שנמשיך בעולם התורה. אמנם חלפו כמה שנים מאז שלמדתי, ואני מניח שהיום המצב טוב יותר, אבל החיים באמת שוחקים, והם לא נראים כמו שיעור כללי בישיבה. מי שאומר שבישיבה לא ניתנת הכנה נכונה לחיים – אני חושב שהוא צודק. לכן חשוב שדווקא מהרגע שאדם יוצא מהישיבה, עולמו יהיה מלווה בדמויות תורניות רוחניות.

אתן דוגמה מינורית: אני מודה, אני מלמד דף יומי רק שנתיים. אני בא מלימוד ליטאי, לימוד בעיון ולא בבקיאות, אבל מאז שנכנסתי לדף היומי – אני רואה את העוצמה שיש לו, את היכולת לחייב אדם לקבוע עתים לתורה. הישיבות יכולות למצוא זמן, בסדר הבקיאות, להרגיל אדם ללמוד דף יומי, באופן שימשיך גם בבין הזמנים וגם בצבא. הישיבות צריכות לתת יותר כלים. צריך לעשות שני דברים במקביל: שבישיבה תהיה יותר הכנה לחיים, ואני שוב מסתייג ואומר שלמדתי לפני שלושים שנה ואני לא יודע מה קורה היום, ושנית צריכות להיבנות יותר מסגרות שתעטופנה את הבוגר בזמן שהוא בעולם האקדמי והמקצועי.”



רבנות קהילה

"התפקיד של רב קהילה הוא מגוון: הובלת הקהילה, ניווט הקהילה, פסיקה הלכתית. קודם כל הוא צריך ליצור אווירה שישאלו אותו. מספרים על רב שפרש מתפקידו אחרי כמה שנים, ושאלו אותו למה הוא פרש, אז הוא אמר: או, זאת השאלה הראשונה ששואלים אותי. צריך ליצור אמון שאפשר לשאול. התפקיד כולל גם ליווי – רוחני, רגשי, בזמן שמחה והרבה פעמים בזמן פטירה וכדומה. אלה רגעים חשובים שבהם הרב לומד להכיר את האדם, וגם נפתח קשר איתו. רב קהילה צריך להיות זמין לאדם. הוא גם צריך להיות סטארטאפיסט, כל הזמן לחשוב איך ליזום. זה כבר לא כמו פעם ש"הרוצה את הרב יבוא אליו", היום לא יעזור שתשב ותחכה שאנשים יבואו אליך.

"יש קהילות שלא מעוניינות ברב מכל מיני סיבות. לפעמים זה נובע מפחד, לפעמים מאי אמון בממסד הרבני, לפעמים דעתניות. היום זה באמת עידן שגוגל יודע הכל, אז לא ברור למה צריך רב, ומה יהיה אם הוא לא יתאים ולא נוכל לגרש אותו עד מאה ועשרים. חלק מהשאלות הן שאלות טובות, וחלקן נובעות מכך שעדיין לא בנינו מערכת רבנית קהילתית. דווקא הציבור האנגלוסקסי ברעננה לא מסוגל לתפוס איך יכולה להיות קהילה בלי רב. יש בתי כנסת מעורבים שבהם הישראלים נגד רב והאמריקאים בעד. גם מישהו ספרדי אמר לי לא מזמן: מה אתם, האשכנזים, מפחדים מרב? אצלם זה דבר ברור."

"אני פתוח בשמרנות. בשנים האחרונות רבים משיעוריי ניתנים לנשים, והעובדה שיש היום הרבה לימוד תורה לנשים הוא דבר מבורך, אבל לא צריך לחשוב שעכשיו כל תפקידנו הוא להפוך את כל מה שקרה כאן 5,000 שנה. אני מארגן "יום לימוד תורה" פעמיים בשנה, ובפעם האחרונה פנתה אלי אישה שממש נפגעה מכך שמתוך יום שלם של שיעורים, אין אף אישה שמעבירה שיעור. אז נכון שצריך לתת מקום ללימוד תורה לנשים, אבל זה לא אומר שעכשיו אי אפשר שיהיה יום לימוד תורה בלי שיעור של אישה.”


גוש דן

"יש לי התנגדות ליצור קורולוציה בין רמה סוציו-אקונומית לרמה רוחנית, כי אני מכיר הרבה אנשים שהם גם נושאי משרות ותפקידים בכירים, וגם מחוברים כל כך לעולם הדתי והרוחני. יש תופעות מדהימות של אנשים שקשורים לתורה, ושהונם מתחבר לעשיית חסד בכלל, אני לא אוהב לתת ציונים. יש אנשים שהונם מתחבר לעבודת ה' ויש כאלה שהוא מפריע להם. יש כאלה שמעושר לא עובדים את ה' ויש כאלה שמעוני.

יש עדיפות לרבנים כמוך, שגדלו באזור המרכז, על פני רבנים שמגיעים אליו מבחוץ?

יכול להיות שמישהו גדל ביהודה ושומרון, והוא מספיק אינטיליגנט ומספיק מבין את הראש כדי להתאים לכאן. אולי ההכרות מראש עם המנטליות יכולה לעזור, אבל בהחלט גם אנשים מבחוץ יכולים להכיר אותה.

ותושבי המרכז אינם תופסים את הרבנים שבאים מבחוץ כ"השתלטות" של גורמים זרים?

התשובה היא מאוד אישית. בסך הכל שופטים את האדם לפי היותו אדם, לא לפי ההיסטוריה והביוגרפיה שלו. מה שרב צריך הוא להכיר את האנשים. הרבה פעמים המבחן שלנו, הרבנים, בפנייה לציבור רחב, היא לדבר ישראלית. לא לזייף את התורה, אני לא מדלג על שם ה' כשאני מגיע אליו, אלא מעביר תכנים דתיים לחלוטין בשפה שלא תישמע זרה ומאויימת.”


כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
עד שהרצפה תתייבש
אגדה היום
פינת הנחתום והעיסה

אחרי הרבה מחשבה ותכנון, מגיע הספר החדש של קרוב ללב - "לפני החגים - 120 מושגים של חגי תשרי".
וזה די מרגש, גם בגלל כל ההשקעה בספר, וגם בגלל החיבור בינו ובין (שאר) החיים שלנו. הקהילה הישראלית היפה והמגוונת שבה אנו חיים בקדימה, בימים הנוראים ובכל השנה, הייתה ההשראה לספר הזה, ואנחנו מקווים שהוא יועיל לעוד הרבה אנשים וקהילות.
חומרים שלי מבמות אחרות
ספרים אחרונים