שבת ארגון: מכתב למטקבק

(פורסם ב"כיפה" ערב שבת הארגון התשע"ה. לרשותכם קישור בפינת הקישורים שמשמאל)

ממש לא משנה מה ייכתב בטור הזה . לא חשוב מה יהיה התוכן , כל עוד הנושא הכללי יהיה קשור לבני עקיבא – הטוקבקים ייראו אותו דבר . אותן תגובות חוזרות על עצמן בכל כתבה , בכל אתר , כל שנה , כשכל קשר לכתבה הינו מקרי בהחלט . אזכור השם " בני עקיבא " בכלי תקשורת דתי אינו אלא פלטפורמה להתמרמרות ציבורית , במה לכל המבוגרים שרוצים להתעצבן על התנועה אבל הטלפון של המזכ " ל תפוס . רפרוף קל ובלתי מחייב על פני הטקסט , ויאללה – כתוב תגובה .

התופעה הזאת הופכת את משימת הכתיבה על שבת הארגון למיותרת למדי , אך מצד שני זו הזדמנות לעשות צעד יוצא דופן : לענות למטקבק עוד לפני שהוא כותב את הטוקבק . אז כיוון שהתגובות על הטור ידועות מראש , להלן התגובות לכל התגובות ..

ל -1: כן , אולטרה סגול , אז מה ?

אתה לכאורה חדש בעסק , מגיב מספר 1 ( המספרים כמובן אקראיים בלבד . יכול להיות שבשאר האתרים המגזריים אתה לא מספיק זריז , ומגיע רק למספרים 4-5). התגובה שלך לא נצפתה עד כה , ועכשיו רואים אותך תחת כל הומפייג ' רענן . אבל אתה לא באמת חדש , אתה המגיב הוותיק שמוצא כל שנה סיפור חדש להתלונן עליו . פעם מרתיח אותך פזמונסניף נפרד , ופעם היעדרות מטקס הל " ה בגלל שירת נשים , ועכשיו גילית את תופעת ריקודי הבנות באולטרה - סגול . נורא ואיום , בנות רוקדות בלי שיראו אותן , זה הדבר החמור ביותר שקרה לציונות הדתית משחר היווסדה . אז גורמים בבני עקיבא ומחוצה לה כבר ניסו להרגיע אותך , ולומר לך שהמחאה שלך בכלל לא קשורה לבני עקיבא , אלא לנורמה ההלכתית או לפוסקי ההלכה שלפיהם הולכים המדריכים בסניף המקומי . אבל זה לא הרגיע אותך , נפשך עדיין סוערת , ואצבעותיך ממשיכות להכות בזעם על המקלדת בדף של מחאת הפייסבוק .

אז אין טעם לשכנע אותך – ממתי אפשר לשכנע טוקבקיסט במשהו ? - אבל אולי אפשר להפגיש אותך עם המציאות . אז קודם כל , המציאות איננה החלטה תנועתית שאוסרת על בנות לרקוד תחת תאורה מלאה . בישיבות מליאה או בוועידה התנועתית לא קיבלו החלטה להחשיך את האולם כשחניכות רוקדות , כי זה לא מעניין אותם , הם יודעים שלעם ישראל יש בעיות בוערות יותר מוויכוחים על סטי קלייטים . מה שכן , הרבה סניפים מתמודדים עם השאלה איך לרצות את כולם : הם יודעים שיש בנות שאינן מוכנות לרקוד בפני גברים , אבל יש גם בנות שרוצות מאוד לרקוד במסגרת שבת הארגון . כמובן , אלו יכולות להיות אותן הבנות . אז מה עושים ? לא מפוצצים את העסק , לא מקימים קול זעקה ולא מפצלים את הסניף לשניים , אלא מוצאים פתרון יצירתי . המילים " אולטרה סגול " אינן מופיעות בשולחן ערוך , זאת לא הלכה שהוכתבה מרבנים כלשהם , אלא דרך התמודדות שצמחה מהשטח . אתה יכול לחלוק עליה , אבל לחברי בני עקיבא אין את הפריבילגיה לשלול את מי שחושב אחרת , כתנועה רחבה הם צריכים להתמודד עם ריבוי דעות , רצונות וצרכים – ועומדים בזה בגבורה .

ל -2: נדלקת על המילה " הקצנה ", הא ?

אתה פשוט נהנה להשתמש בה , היא מככבת בכל טוקבק שיוצא ממקלדתך , בהטיות שונות : “ הקצנה דתית בבני עקיבא ", “ התנועה הולכת ומקצינה ", “ התנועה הולכת לפי הרבנים הקיצוניים ". למרות אהבתך למילה הזאת , לא ברור איך אתה מגדיר אותה – האם כל מי שנמצא מימינך או משמאלך על סקאלה כלשהי , בהכרח נמצא בקצה הסקאלה ? אבל עזוב , לצורך העניין נקבל את עולם המושגים שלך . גם איתך לא נתווכח , והפעם מהסיבה הפשוטה שאולי אתה צודק . קשה לבדוק זאת סטטיסטית , אבל יכול להיות שחלק גדול מהנוער מאמץ את התפיסות הקיצוניות יותר , המחמירות יותר , הרדיקליות . אם זה נכון , למה הם נתפסים דווקא לגישות האלה ? כי הם בני נוער . יש להם אנרגיות , הדם שלהם חם , הם נמשכים לשאיפות גבוהות ובלתי מתפשרות . זה בא לידי ביטוי במגוון תחומים , ולדעתך זה מתבטא באופן מעוות בכל הנוגע להלכה או לתפיסה הדתית . אבל הקפדה הלכתית היא רק דוגמה אחת קטנה של התופעה , ויש גם דוגמאות משמעותיות יותר להחמרה : אי דיאליזם , מסירות נפש , מלחמה על נפשו של כל חניך , התמסרות במלוא הכוחות להדרכה או להפעלת מועדוניות בשכונות עולים , לקיחת אחריות על החברה . הלוואי שכולנו נלך לחומרה בדברים האלה , כמו החבר ' ה הכל - כך ראויים להערצה בסניפים .

ל -3: שמור את המושג " חילול השם " למקומות שאליהם הוא שייך

זו כמובן תגובה מכיוון אחר : היחס לבני עקיבא כחילול שם שמים הגדול ביותר בהיסטוריה . אף על פי שהתגובה הזאת היא האנתיטזה המוחלטת לשתי קודמותיה , כולן נמצאות על ציר אחד – זה שבינו לבינה . היחס החיובי או השלילי לבני עקיבא נקבע אך ורק לפי העמדה בסוגיות הצניעות , ההפרדה בין המינים , הדרת נשים וכל היתר .

גם לך , מגיב 3, אין צורך לענות . לך תתווכח עם מגיבים 1 ו -2, ותגידו לנו כשאתם מסיימים , שנדע להזמין אמבולנס . הכי קל לתקוף זה את זה מבלי להיפגש חזיתית , רק על גבי צג המחשב ; לנהל תנועה שמכילה את כל הזרמים , וצועדת במסע ארוך שכולו מתנהל בין הטיפות , זו משימה שרק מעטים יודעים לעמוד בה .

ל -4: זה לא בני עקיבא של היום , זה אתה של היום

זאת אולי התגובה הנפוצה ביותר : לעטוף את העוקצנות והתוקפנות במעטה רך של נוסטלגיה מתקתקה . אח , בני עקיבא של פעם . היה טוב , היה כיף , רכשנו גם ערכים , גן העדן של ילדות היה פורח , ליד העצים צחקו הבנות וענו בזמרה " הי ילל ", השירים המש חקים איפה הם עכשיו . לעומת זאת , מאז שעזבנו את התנועה , חלה הידרדרות מוחלטת בכל קנה מידה .

איך זה קרה ? קודם כל , זה לא קרה . בני עקיבא היום נמצאת בנקודת שיא . אחרי שנים רבות של תרדמת , פחות או יותר מאז שבוגרי התנועה הפסיקו לצאת להגשמה בנח " ל , יש היום כמות ואיכות אדירה של עשייה , חינוך , מעורבות חברתית , תודעת שליחות . אם בכל זאת הכל נראה שחור , יכולות להיות לכך שתי סיבות : האחת – חוסר הכרות עם התנועה . אתם מכירים את הילד שלכם , חבר אחד בסניף אחד , וגם על מה שהוא עושה אתם בקושי יודעים . כל שאר המידע מגיע אליכם דרך אמצעי התקשורת , שממילא הצבע הדומיננטי שם הוא שחור , הוורוד ממש לא באופנה .

אבל הסיבה השנייה היא שאתם השתניתם . אנחנו , בוגרי התנועה , לא מתגעגעים לבני עקיבא של פעם , אלא לעצמנו של פעם . כשגם אנחנו היינו צעירים , מתלהבים , מדברים בלהט על עם ישראל , ארץ ישראל ותורת ישראל , בלי לחשוב על בנק ישראל . אבל הזמן עבר , ויישרנו קו עם הסטנדרט המבוגר : נטפל לקטנות , מדבר מול מבוגרים אחרים ( מזכ " ל , רכזים , “ הרבנים ", כאילו לא הנוער הוא שמוביל בפועל תהליכים ), לא מתעניין באידיאלים , חשוב לו בעיקר שהבן שלו יחזור בשעה סבירה ובלי פתק שדורש לשלם על מסע או טיול . שבת הארגון היא הזדמנות לחזור להיות צעירים לרגע , לקבל פרספקטיבה אחרת על החיים . חבל שאתם , כותבי תגובה 4, לא מנצלים אותה .

לכולם : המשיכו להגיב

כן , תגיבו , אבל באופן ענייני . חברי בני עקיבא זקוקים לנו , בוגרי התנועה . הם ישמחו לשמוע חוות דעת מנוסה , שקולה ולפעמים מקצועית , אבל במקומות שבהם הם באמת צריכים את זה . בדילמות החינוכיות , בהתמודדויות הנפשיות , באתגרים החברתיים בשבט ובסניף , בהתלבטויות איך נכון לפעול בקהילה ולבנות חברה צודקת . בואו נגיב , אבל לא באצבעות שמתשלחות על המקלדת , אלא ביד אחים שלוחה .

(פורסם ב"כיפה" ערב שבת הארגון התשע"ה. לרשותכם קישור בפינת הקישורים שמשמאל)

ממש לא משנה מה ייכתב בטור הזה . לא חשוב מה יהיה התוכן , כל עוד הנושא הכללי יהיה קשור לבני עקיבא – הטוקבקים ייראו אותו דבר . אותן תגובות חוזרות על עצמן בכל כתבה , בכל אתר , כל שנה , כשכל קשר לכתבה הינו מקרי בהחלט . אזכור השם " בני עקיבא " בכלי תקשורת דתי אינו אלא פלטפורמה להתמרמרות ציבורית , במה לכל המבוגרים שרוצים להתעצבן על התנועה אבל הטלפון של המזכ " ל תפוס . רפרוף קל ובלתי מחייב על פני הטקסט , ויאללה – כתוב תגובה .

התופעה הזאת הופכת את משימת הכתיבה על שבת הארגון למיותרת למדי , אך מצד שני זו הזדמנות לעשות צעד יוצא דופן : לענות למטקבק עוד לפני שהוא כותב את הטוקבק . אז כיוון שהתגובות על הטור ידועות מראש , להלן התגובות לכל התגובות ..

ל -1: כן , אולטרה סגול , אז מה ?

אתה לכאורה חדש בעסק , מגיב מספר 1 ( המספרים כמובן אקראיים בלבד . יכול להיות שבשאר האתרים המגזריים אתה לא מספיק זריז , ומגיע רק למספרים 4-5). התגובה שלך לא נצפתה עד כה , ועכשיו רואים אותך תחת כל הומפייג ' רענן . אבל אתה לא באמת חדש , אתה המגיב הוותיק שמוצא כל שנה סיפור חדש להתלונן עליו . פעם מרתיח אותך פזמונסניף נפרד , ופעם היעדרות מטקס הל " ה בגלל שירת נשים , ועכשיו גילית את תופעת ריקודי הבנות באולטרה - סגול . נורא ואיום , בנות רוקדות בלי שיראו אותן , זה הדבר החמור ביותר שקרה לציונות הדתית משחר היווסדה . אז גורמים בבני עקיבא ומחוצה לה כבר ניסו להרגיע אותך , ולומר לך שהמחאה שלך בכלל לא קשורה לבני עקיבא , אלא לנורמה ההלכתית או לפוסקי ההלכה שלפיהם הולכים המדריכים בסניף המקומי . אבל זה לא הרגיע אותך , נפשך עדיין סוערת , ואצבעותיך ממשיכות להכות בזעם על המקלדת בדף של מחאת הפייסבוק .

אז אין טעם לשכנע אותך – ממתי אפשר לשכנע טוקבקיסט במשהו ? - אבל אולי אפשר להפגיש אותך עם המציאות . אז קודם כל , המציאות איננה החלטה תנועתית שאוסרת על בנות לרקוד תחת תאורה מלאה . בישיבות מליאה או בוועידה התנועתית לא קיבלו החלטה להחשיך את האולם כשחניכות רוקדות , כי זה לא מעניין אותם , הם יודעים שלעם ישראל יש בעיות בוערות יותר מוויכוחים על סטי קלייטים . מה שכן , הרבה סניפים מתמודדים עם השאלה איך לרצות את כולם : הם יודעים שיש בנות שאינן מוכנות לרקוד בפני גברים , אבל יש גם בנות שרוצות מאוד לרקוד במסגרת שבת הארגון . כמובן , אלו יכולות להיות אותן הבנות . אז מה עושים ? לא מפוצצים את העסק , לא מקימים קול זעקה ולא מפצלים את הסניף לשניים , אלא מוצאים פתרון יצירתי . המילים " אולטרה סגול " אינן מופיעות בשולחן ערוך , זאת לא הלכה שהוכתבה מרבנים כלשהם , אלא דרך התמודדות שצמחה מהשטח . אתה יכול לחלוק עליה , אבל לחברי בני עקיבא אין את הפריבילגיה לשלול את מי שחושב אחרת , כתנועה רחבה הם צריכים להתמודד עם ריבוי דעות , רצונות וצרכים – ועומדים בזה בגבורה .

ל -2: נדלקת על המילה " הקצנה ", הא ?

אתה פשוט נהנה להשתמש בה , היא מככבת בכל טוקבק שיוצא ממקלדתך , בהטיות שונות : “ הקצנה דתית בבני עקיבא ", “ התנועה הולכת ומקצינה ", “ התנועה הולכת לפי הרבנים הקיצוניים ". למרות אהבתך למילה הזאת , לא ברור איך אתה מגדיר אותה – האם כל מי שנמצא מימינך או משמאלך על סקאלה כלשהי , בהכרח נמצא בקצה הסקאלה ? אבל עזוב , לצורך העניין נקבל את עולם המושגים שלך . גם איתך לא נתווכח , והפעם מהסיבה הפשוטה שאולי אתה צודק . קשה לבדוק זאת סטטיסטית , אבל יכול להיות שחלק גדול מהנוער מאמץ את התפיסות הקיצוניות יותר , המחמירות יותר , הרדיקליות . אם זה נכון , למה הם נתפסים דווקא לגישות האלה ? כי הם בני נוער . יש להם אנרגיות , הדם שלהם חם , הם נמשכים לשאיפות גבוהות ובלתי מתפשרות . זה בא לידי ביטוי במגוון תחומים , ולדעתך זה מתבטא באופן מעוות בכל הנוגע להלכה או לתפיסה הדתית . אבל הקפדה הלכתית היא רק דוגמה אחת קטנה של התופעה , ויש גם דוגמאות משמעותיות יותר להחמרה : אי דיאליזם , מסירות נפש , מלחמה על נפשו של כל חניך , התמסרות במלוא הכוחות להדרכה או להפעלת מועדוניות בשכונות עולים , לקיחת אחריות על החברה . הלוואי שכולנו נלך לחומרה בדברים האלה , כמו החבר ' ה הכל - כך ראויים להערצה בסניפים .

ל -3: שמור את המושג " חילול השם " למקומות שאליהם הוא שייך

זו כמובן תגובה מכיוון אחר : היחס לבני עקיבא כחילול שם שמים הגדול ביותר בהיסטוריה . אף על פי שהתגובה הזאת היא האנתיטזה המוחלטת לשתי קודמותיה , כולן נמצאות על ציר אחד – זה שבינו לבינה . היחס החיובי או השלילי לבני עקיבא נקבע אך ורק לפי העמדה בסוגיות הצניעות , ההפרדה בין המינים , הדרת נשים וכל היתר .

גם לך , מגיב 3, אין צורך לענות . לך תתווכח עם מגיבים 1 ו -2, ותגידו לנו כשאתם מסיימים , שנדע להזמין אמבולנס . הכי קל לתקוף זה את זה מבלי להיפגש חזיתית , רק על גבי צג המחשב ; לנהל תנועה שמכילה את כל הזרמים , וצועדת במסע ארוך שכולו מתנהל בין הטיפות , זו משימה שרק מעטים יודעים לעמוד בה .

ל -4: זה לא בני עקיבא של היום , זה אתה של היום

זאת אולי התגובה הנפוצה ביותר : לעטוף את העוקצנות והתוקפנות במעטה רך של נוסטלגיה מתקתקה . אח , בני עקיבא של פעם . היה טוב , היה כיף , רכשנו גם ערכים , גן העדן של ילדות היה פורח , ליד העצים צחקו הבנות וענו בזמרה " הי ילל ", השירים המש חקים איפה הם עכשיו . לעומת זאת , מאז שעזבנו את התנועה , חלה הידרדרות מוחלטת בכל קנה מידה .

איך זה קרה ? קודם כל , זה לא קרה . בני עקיבא היום נמצאת בנקודת שיא . אחרי שנים רבות של תרדמת , פחות או יותר מאז שבוגרי התנועה הפסיקו לצאת להגשמה בנח " ל , יש היום כמות ואיכות אדירה של עשייה , חינוך , מעורבות חברתית , תודעת שליחות . אם בכל זאת הכל נראה שחור , יכולות להיות לכך שתי סיבות : האחת – חוסר הכרות עם התנועה . אתם מכירים את הילד שלכם , חבר אחד בסניף אחד , וגם על מה שהוא עושה אתם בקושי יודעים . כל שאר המידע מגיע אליכם דרך אמצעי התקשורת , שממילא הצבע הדומיננטי שם הוא שחור , הוורוד ממש לא באופנה .

אבל הסיבה השנייה היא שאתם השתניתם . אנחנו , בוגרי התנועה , לא מתגעגעים לבני עקיבא של פעם , אלא לעצמנו של פעם . כשגם אנחנו היינו צעירים , מתלהבים , מדברים בלהט על עם ישראל , ארץ ישראל ותורת ישראל , בלי לחשוב על בנק ישראל . אבל הזמן עבר , ויישרנו קו עם הסטנדרט המבוגר : נטפל לקטנות , מדבר מול מבוגרים אחרים ( מזכ " ל , רכזים , “ הרבנים ", כאילו לא הנוער הוא שמוביל בפועל תהליכים ), לא מתעניין באידיאלים , חשוב לו בעיקר שהבן שלו יחזור בשעה סבירה ובלי פתק שדורש לשלם על מסע או טיול . שבת הארגון היא הזדמנות לחזור להיות צעירים לרגע , לקבל פרספקטיבה אחרת על החיים . חבל שאתם , כותבי תגובה 4, לא מנצלים אותה .

לכולם : המשיכו להגיב

כן , תגיבו , אבל באופן ענייני . חברי בני עקיבא זקוקים לנו , בוגרי התנועה . הם ישמחו לשמוע חוות דעת מנוסה , שקולה ולפעמים מקצועית , אבל במקומות שבהם הם באמת צריכים את זה . בדילמות החינוכיות , בהתמודדויות הנפשיות , באתגרים החברתיים בשבט ובסניף , בהתלבטויות איך נכון לפעול בקהילה ולבנות חברה צודקת . בואו נגיב , אבל לא באצבעות שמתשלחות על המקלדת , אלא ביד אחים שלוחה .