עוד קצת פורים: המזכ"לית הבאה

בלעדי: ארבע המועמדות הסופיות לתפקיד מזכ"לית בני עקיבא מדברות

אמונה גאולי, שבט אלעד, אמנם אינה ותיקה בעשייה הציבורית אך בעלת רקע עשיר בתנועה. שימשה כמדריכה, קומונרית ורכזת גרעין, התחתנה עם רכז המחוז וסרגה כיפה לראש מחלקת הדרכה.

יבחרו בך על אף היותך בלתי-מוכרת?

אני מכירה את כולם! כל מחנה שאני מגיעה אליו, ישר מכירה איזה חמישים איש.

מה מביא אותך לרצות להיות מזכ"לית?

נראה לי הכי טבעי בעולם. אם אני יכולה להיות מדריכה, קומונרית ורכזת סמינריונים, למה לא מזכ"לית?

כמזכ"לית תצטרכי להתבטא בנושאי חברה מעורבת, השתתפות בעצרת זכרון לרבין ועוד. יש לך עמדה בכל הנושאים?

כבר עשיתי ישב"צ עם עצמי והחלטתי: אני מדברת עם כל ההורים, ועם כל העיתונאים, ועם כל הפוליטיקאים, ואומרת להם שלא משנה מה כל אחד חושב, אנחנו עם אחד!! הכי חשוב זה אהבת ישראל!!

יהיה קצת קשה לנסח את זה בהודעה לעיתונות.

אני כבר עובדת על פלקט ע-נ-ק-י. ייצא מהמם!

ברוריה עוז, שבט המבשר ("המבשרת", היא מתקנת אותי), מלמדת גמרא והלכה במדרשת "הדסה", מנהלת דף הפייסבוק "נשים דופקות על השולחן ומכריזות 'על הניסים'".

מה מוביל אותך לבני עקיבא?

תיקון: "בנות רחל". שמת לב שכל תנועות הנוער הדתיות נקראות על שם גברים? למה לקרוא לתנועה על שם רבי עקיבא ולא אשתו?

יש עוד שינויים שאת מתכוונת להוביל?

בוודאי. נגמרו הימים שבנות רק מכינות צ'ופרים. בנות צריכות לעשות הבדלה, לעלות לתורה בשבת, להכין כתובות אש. גם השיר "קדש חייך" בעייתי, למה הבנים שרים קודם "יגיע כפיך כי תאכל"?

את יודעת שכבר לא כל כך שרים את השיר הזה היום...

האמת היא שאני לא ממש מעודכנת במה שקורה בבני עקיבא, חוץ מהעובדה שדורשים מהבת שלי – בשבט ניצנות – לרקוד באולם חשוך. למה מה קרה? כמו שהבנים בשבט שלה נראים – עדיף שהם יהיו אלה שירקדו בחושך.

ברכה כהן, שבט רשב"י ("מה, עוד לא היה שבט כזה?"), מתנדבת במוסדות קבר רחל וכותבת במגזין "יתנו יקר לבעליהן".

קשורה לבני עקיבא?

אני מאמינה שבאופן פנימי כולם קשורים. בני עקיבא זה על שם רבי עקיבא, והוא היה הרב של רבי שמעון, ורבי שמעון קשור לרבי נחמן, כולם צדיקים, כולם פועלים ישועות.

אז מה התכניות שלך?

לארגן יותר ערבי הפרשת חלה, יותר הרצאות, יותר כנסים של אחדות והתעוררות.

ערבי התעוררות אפשר לארגן גם במסגרות אחרות.

אמרה לי שכנה שלי שתחיה – יפה בת אסתר לרפו"ש ולזיווג במהרה – שאחיינית שלה חזרה מהמחנה, כולה נרגשת: "ישנתי ביער, רדומה לחלוטין, ופתאום בא אחד עם חולצת תנועה והתחיל לשיר ולזעוק. מיד התעוררתי." אילו עוצמות!

אסתי רבינוביץ', שבט היובל, פקידה בבנק המזרחי, הסכימה להתראיין בתנאי שתמונתה לא תפורסם. "לא נעים לי להגיד את זה, אבל יש לי סיכוי יותר מלכל המתמודדות. לי יש שפם ולהם אין".